סיפור על מכונת גילוח
- גדעון אבלס
- 1 באוג׳ 1960
- זמן קריאה 1 דקות
זוכרים את סיפור האקורדיאון שקיבלתי לבר מצוה "מהדודה" מאמריקה?
ובכן היה עוד סיפור מרתק עם אותה דודה, כמה שנים מאוחר יותר.

הגעתי לגיל והתגייסתי לצה"ל, והיא שהייתה מעודכנת מאד רצתה להפתיע אותי ולשלוח לי מתנה לרגל האירוע.
כנראה שקיבלה מהורי הצעה לשלוח לי מכונת גילוח חשמלית, שבאותו זמן הייתה דבר נדיר במקומותינו. הם חשבו, כנראה, שאם ישלחו את זה לכתובתי הצבאית, אהיה מופתע וגם לא תהיינה בעיות של מכס.
הכתובת שקיבלה הייתה הדואר הצבאי של בית הספר לטיסה שבתל-נוף.
לרוע המזל, עוד לפני שהגיעה החבילה כבר הודחתי מהקורס ונדדתי בין הבסיסים במהלך המעבר להצבה הסופית. גם החבילה התחילה לנדוד אבל כנראה במסלול שונה.
כשהורי עשו את החשבון שהחבילה הייתה אמורה כבר להגיע ולא סיפרתי דבר, גילו לי את הסוד בתקוה שאצליח לאתר את החבילה. לשם כך נתנו לי גם את מספר החבילה.
למזלי הייתי באותו זמן מוצב בבסיס בו פעלה יחידה שידעה דבר או שניים על הנעשה בדואר. סיפרתי להם את הסיפור וכעבור כמה ימים הודיעו לי שהחבילה נמצאת בסניף החבילות בדואר המרכזי בתל-אביב.
הגעתי לסניף הדואר ואחרי דין ודברים מצאו את החבילה אבל אז ביקשו שאשלם מכס. זה היה סכום אדיר. אמרתי שאיני יכול לשלם סכום כזה, לא כל שכן זו הייתה אמורה להיות מתנת גיוס מהדודה באמריקה. בסופו של דבר ויתרו על תשלום המכס ונהניתי ממכונת גילוח משובחת מתוצרת Remigton עוד שנים רבות.

























תגובות