גדנ"ע קשר

בסיפור "האח הגדול רואה הכל" מוזכר שהייתי בגדנ"ע קשר. זהו מושג שלרבים אין מושג על מה מדובר. חשבתי שיש מקום להבהיר. גדנ"ע הוא קיצור של גדודי נוער עברי שלימים הפך לגדודי נוער. זו בעצם מסגרת צבאית קלילה שהותאמה לפעילות הנוער. הגדנ"ע פעל בבתי ספר על-יסודיים כמקצוע בתעודה. בשיעורי גדנ"ע עסקו בפעילות גופנית, לימודי שדאות ואפילו נשק קל, כולל מטווחים.

בנוסף היו סניפי גדנ"ע שפעלו מחוץ למסגרת בתי הספר ומה שאפיין אותם הייתה הזיקה החיילית. כך היה גדנ"ע אוויר, גדנ"ע ים, גדנ"ע סיירים וגם גדנ"ע קשר.בדרך כלל זה הקנה מקום בטוח לשירות צבאי בחייל הרלוונטי. מכיוון שלמדתי בבית ספר מקצועי במגמה לאלקטרוניקה היה הגיוני שאצטרף לגדנ"ע קשר כמו רוב חברי במגמה, ובכך להבטיח שירות בחיל הקשר. אצלי זה לא היה המקרה מכיוון שהתנדבתי לקורס טיס.

הגדנ"ע התנהל בדומה לתנועת נוער. היה סניף, היו פעולות והיו מחנות קיץ. למדנו להפעיל מכשירי קשר שונים )שכמובן אפשר לראות אותם כיום רק במוזיאונים. אני זוכר את מ"ק 536(מ"ק קיצור למכשיר קשר), מ"ק 300 ומ"ק 19.

מ"ק 19

מ"ק 300

מ"ק 536 היו עוד מכשירים שאינני זוכר את כינוים. היו כמובן גם אנטנות שונות שצריך היה לדעת להתקין. זו הייתה פעילות מעניינת שבחלקה התבצעה בשטח.

מ"ק 536

בנוסף למדנו גם מורס. זוהי שפה שמתנהלת מצירופי קוים ונקודות כשבשידורי רדיו זה מושמע כצליל ארוך או קצר. זו שפה בינלאומית ששימשה בעיקר את ציי הים. היתרון העיקרי היה שאפשר היה בטכנולוגיות של אז לשדר לטווחים ארוכים. כיום זה כמובן לא רלוונטי. אותנו לימדו בעיקר לקלוט ולשם כך הייתה כיתה מיוחדת שבה ישבנו סביב שולחן גדול כשמחיצה מפרידה בין חניך לחניך ובקצה השולחן ישב המדריך על במה מוגבהת כך שיכול היה לפקח על כל החניכים. השידור היה בקבוצות של חמש אותיות (חמישיות) ללא משמעות. היו מודדים את מהירות השידור בחמישיות לדקה. תשדורת אמתית מתנהלת במהירות של 15 עד 20 חמישיות בדקה. כנראה בגלל השמיעה הטובה שלי (אז) שעורי המורס היו פשוטים עבורי ולכן די השתעממתי בהם. כנער התחלתי להפריע מרוב שעמום עד שבסופו של דבר המדריך סילק אותי מהשיעור.בעודי מסתובב בחצר וממתין לשיעור הבא, רואה אותי הרכז (חייל בדרגת רב"ט) ושואל מה אני עושה בחצר. סיפרתי לו ששש חמישיות בדקה זה לא בשבילי. בחוכמתו כי רבה הודיע לי שבכל פעם שלכיתה יהיה שיעור במורס, הוא יעביר לי שעור פרטי. השיעור היה מתנהל כך: הוא היה משדר ואני רושם. הוא תמיד העלה את מהירות השידור כך שלא אקלוט קליטה מלאה. זה היה מאד מאתגר, וכמובן קידם אותי מאד.אבל הוא היה חייל שמועד שחררו הגיע, ובא רכז חדש. זה לא הסכים לסידור שהיה, והורה לי לחזור לכיתה. אז התברר ה"ברוך". אני ידעתי לקלוט מהירות שידור 38-40 חמישיות בדקה והכיתה עדיין התאמנה במהירות 9חמישיות בדקה. כמובן שזה לא עבד והרכז החליט שאין לי מה לחפש בגדנ"ע קשר. שבועיים אחר כך פירקו את גדנ"ע קשר. (בלי שום קשר)