הגעתו של בריון למשפחה

כבר בסיפור "ארגז העץ" הזכרתי את כלבת הבוקסר ששמה עופרה. היא הייתה שייכת לשכן שלנו בשיכון עירוני, שעבד כמאלף כלבי נחייה לעוורים במוסד "מגדל אור" שבקריית חיים. המקום נוהל על ידי הזוג ד"ר רודולף ורודולפינה מנצל. הם הגיעו מאוסטריה, שם אילפו כלבים למטרות ביטחוניות.

לימים כאשר השכנים שלנו ירדו מהארץ הם השאירו את עופרה אצלנו. כאן היא חיה חיים טובים עד שמתה בשיבה טובה. פתאום הבית היה חסר בנשמה של כלב.

התקשרתי לד"ר מנצל וסיפרתי לה את הסיפור. תגובתה המיידית הייתה: "תבוא ותקבל כלב בוקסר אחר."אנחנו גרנו כבר בחיפה ולא ידעתי איך אביא בוקסר מקריית חיים לחיפה והתלבטתי בשאלה עד שהגעתי ל"מגדל אור" וראיתי את מה שממתין לי. כלב בוקסר בגודל של בוגר בנוי לתלפיות. שאלתי את ד"ר מנצל אם אפשר לקחת אותו באוטובוס והיא אמרה לי שעדיף לקחת אותו ברגל. "אם אתה יכול הוא בטח יכול. אל תשכח ששמו בריון".

יצאנו לדרך מבלי שאדע איך נגיע הביתה. הוא הלך כל הדרך כאילו זה טיול של שבת, גם בעליות לרחוב ארלוזורוב. אני זוכר שבדרך פגשנו מישהו שמטייל עם כלב דני גדול. הכלב שלי פשוט עבר תחתיו כאילו הכלב הדני לא קיים. כשעברתי דרך חצר שהיה בה ברז מים פתחתי כדי שישתה. הוא כאילו אמר לי "השתגעת? זה לא מנומס" והמשיך עד שהגענו הבייתה. שם הוא קיבל מים בפינכה שממנה הסכים לשתות. (תוצאה של אילוף)

אכן הגיע בריון לביתנו אבל הוא היה כל כך אהוב מן הרגע הראשון, ולכן החלטנו לקרוא לו בירי.

כמה תוספות של דני: גדעון שכח לספר שקיבלנו את "בירי" כי הוא היה "קשה חינוך" ולא התאים עצמו אל העיוורים אותם היה צריך להנחות. כאמור הוא היה בריון אמיתי וגם צייד חתולים. ברגע שראה חתול לא היה נעצר עד שתפס וחיסל אותו. לי זה עלה פעם בגב מלא סריטות. הלכתי עם בירי ברחוב והחזקתי ברצועה. הוא ראה חתול ובכלל לא התרשם מכך שאני "מחובר" אליו ופשוט רץ. החתול ניצל הפעם.

בירי אהב מאד לשחק בכדור וכשהייתי הולך איתו לטייל, היינו עוצרים במגרש בית הספר והוא היה עומד בשער בגבורה ועוצר כמעט את כל הבעיטות.

הסיפור הזה הגיע למישהו והציעו לי לבוא אתו ל"סוסיאדה" שנערכה בעפולה, כדי שיפגין שם את יכולותיו. איך נוסעים לעפולה? באוטובוס כמובן. כאן צריך להזכיר שמלבד חתולים, בירי גם שנא תרנגולות. אנחנו באוטובוס ובאחת התחנות עולה מישהו עם שק ובו כמה תרנגולות. למזלי, התרנגולות לא השמיעו קול וכך עברה הנסיעה בשלום.

אבא ובירי. התמונה צולמה במצלמה שקיבלתי (דני) לבר המצווה והיא אחת האחרונות של אבא