כַּלבָּת פרסומת

עפרה, הכלבה ש"ירשנו" מהחברים של ההורים שהיגרו לגרמניה, כבר זכתה לאזכור ולתמונות בסיפור הארגז. הנה עוד סיפור עליה.

גם במה שאבא כינה "כאילו חורף" הישראלי, דאגו ההורים תמיד שיהיה חם בבית. את הבית חיממו אז בתנורי נפט של "פרידמן" שכונו "פיירסייד". הדלקת התנור ושמירה על כך שיחמם בלי להסריח מנפט, דרשה מיומנות. ככל שאני זוכר היה אצלנו חם ולא מסריח.

הכלבה שלנו, עפרה, אהבה מאד לשבת מול התנור הדולק. הדבר הזה עורר את תשומת ליבו של האנזל פינק, ידיד של ההורים וצלם מקצועי/חובב. האנזל צילם בעיקר באירועי ספורט ותמונותיו ממשחקי כדורגל התפרסמו בעיתונים.

יום אחד הוא עשה סדרת תמונות של עפרה מול התנור ושלח אותן לחברת "פרידמן". לא רק שהוא קיבל מכתב תודה, אלא גם תנור פיירסייד חדש. לשאלתה של אמא, "ומה נקבל אנחנו", השיב האנזל, "אתם מוזמנים להתחמם אצלנו".

התנורים של חברת "פרידמן" זכו לאזכור ב"שיר הפטנטים" שבוצע ע"י אורי זוהר. הנה הקטע הרלוונטי:

מילים: חיים חפר לחן: מל קלר לא מדינה נידחת לא משק מפוקפק הארץ מתפתחת בצעדי ענק. זה עסק יסודי! מספיק עם סנטימנטים! הראש היהודי ממציא לנו פטנטים! למן התנאים ועד הדווקאים עוד לא היה מן דור כזה של ממציאים! קחו למשל המצאה יוצאת מן הכלל כמו: זלמן תנור לבית לחורף וגם לקיץ מיכל כפול ופלסטי שומר על צבע הנפט הפתיל שהוא אלסטי אחורה מתכופף לכל עקרת בית קל לה לא תאמין, לא תאמין. כי השסתום שלו למעלה לא תאמין, לא תאמין. סובב את הכפתור תחילה הנפט מרטיב את הפתילה תדליק עם גפרור תסס.. תס... תס... זה בוער זה בוער זה בוער כי זלמן זה זלמן מה יש לדבר כי זלמן תמיד הוא הטוב ביותר.